מש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל במשרד החוץ, הוא גוף הסיוע הלאומי הרשמי, המופקד על גיבוש, הובלה ויישום מדיניות סיוע החוץ של ישראל ברחבי העולם. מש''ב הינו אגף במשרד החוץ, המופקד על שיתוף הפעולה והתמיכה שישראל מושיטה למדינות רבות ברחבי העולם.

מאז ימיה הראשונים של ישראל התרשמו מנהיגים ואורחים ממדינות שזה עתה קמו, שביקרו בארץ, מדרכי ההתמודדות של המדינה הצעירה עם אתגרי פיתוח. הם ביקשו ללמוד מניסיונה הטרי והמוצלח של מדינתנו. כבר ב-1952 שלח דוד בן-גוריון שליחים לאסיה ולאפריקה, ובכך היה מ"מבשׂרי" מש''ב.

​

ישראל הינה דוגמה מצוינת למדינה שהצליחה להתמודד בתקופה קצרה יחסית עם אתגרי פיתוח מורכבים – אקלימיים, חברתיים ובסביבה עוינת. הסיוע למדינות מתפתחות החל בסוף שנות החמישים, מתוך הכרה שעל המדינה הצעירה, בהיותה רק בשנה העשירית לעצמאותה, לחלוק מניסיונה עם מדינות אחרות ("אור לגויים"). סיוע מש''ב מבוסס, על-פי תפיסתו של דוד בן-גוריון, על המחויבות המוסרית כיהודים להושיט סיוע כערך יהודי ואוניברסאלי ובהיותנו חברים במשפחת העמים.

​

מש''ב הוקם בתחילה כמדור לסיוע בינלאומי במחלקת אסיה ואפריקה במשרד החוץ. ביקורה באפריקה (1958) של שרת החוץ דאז, הגב' גולדה מאיר, העניק תנופה משמעותית ליחידה הצנועה. מייד עם שובה השיגה גולדה מאיר את אישור הממשלה לתכנית "סיוע לפיתוח", שכללה עזרה במלחמה בעוני ובביטויים שונים של נחשלות ומחסור. ברבות הימים הפכה היחידה, למרכז לשיתוף פעולה בינלאומי – מש''ב, שפעילותו מתפרסת ברחבי תבל.

 

בשנת 2018 חגגה מש"ב 60 שנות פעילות חובקת עולם, שהשתרעה על פני למעלה מ-140 מדינות והכשירה כ-300,000 בוגרים באמצעות תכניות הדרכה בארץ ובחו"ל, וכללה שילוח אלפי מומחים ישראלים לכל רחבי הגלובוס בכדי להביא את הניסיון הישראלי הייחודי, לאוכלוסיות הזקוקות לו.

​

הפילוסופיה של מש''ב מבוססת על העברת ידע שיסייע בהתמודדות עם אתגרי הפיתוח של מדינות רבות. תחומי הסיוע העיקריים של מש"ב הם חקלאות ומים, בריאות, חינוך, פיתוח קהילתי, העצמת נשים, ויזמות עסקית, כל זאת באמצעות פיתוח המשאב האנושי ועידוד אנשי מקצוע מהעולם המתפתח למצוא פתרונות לבעיות הפיתוח שלהם, ולהתאימם למציאות ולצרכים הייחודיים של מדינתם.